תשכחו כל מה שידעתם על פולין. המדינה עם התדמית המנומנמת הפכה בשנים האחרונות לקרקע פוריה להזדמנויות. רבים מנצלים את היותם צאצאי יוצאי המדינה ומשתמשים בה כגשר לאירופה כולה
מלחמות? עוני? פשע? תשכחו כל מה שידעתם עד כה על פולין. בשנים האחרונות, המדינה שנחשבה בעיני רבים לבעלת תדמית בעייתית ועייפה למדי, צומחת ומתפתחת ומשמשת קרקע פוריה להזדמנויות רבות. הבירה ורשה הפכה למרכז עירוני תוסס המזמנת אנשי עסקים רבים מהעולם כולו , ואילו קרקוב הדרומית הופכת למרכז משיכה לצעירים מרחבי תבל. בשנת 2004 הצטרפה פולין לאיחוד האירופי ובשל כך זכאות לאזרחות פולנית משמשת מפתח לאירופה כולה. צעירים ומבוגרים כאחד מוצאים בה עניין והיא משמשת גשר למערב היבשת.
בשל כך, זכאות לאזרחות פולנית הופכת לעניין מבוקש בידי ישראלים צאצאי יוצאי פולין. מי שאוחז בזכאות מסוג זה רשאי לגור ולעבוד במדינות האיחוד האירופי ואף ללמוד בהן. האזרחות הפולנית נובעת מחוק האזרחות הפולני שנוסד ב-1920 ומאז חלו בו שינויים. כיום ילד זוכה לאזרחות פולנית אם הוריו היו בעלי אזרחות פולנית או שהורה אחד היה אזרח פולין בנסיבות המזכות על פי החוק.
במקרים רבים, ישראלים יכולים לעבור את תהליך קבלת האזרחות בהצלחה, ולאחר מכן לפעול להשגת דרכון פולני בהמשך הדרך. תהליך וידוא הזכאות נחשב למורכב ומחייב הבנה בנבכי חוק האזרחות הפולני על כל גלגוליו השונים. משהפכה לאזרחות נחשקת, קמו משרדים רבים המסייעים בהשגת האזרחות הפולנית הנכספת.
כדי לבחור במשרד הנכון חשוב לוודא תחילה שלמשרד יש את הוותק הנדרש והידע הרב במערכת החוק הפולנית. ההליך עלול לגרור עמו עלויות ועל כן כדאי לוודא שמשקיעים את הכסף במשרד שמספק ייעוץ מתאים ולא גובה עמלות לשווא. כמו כן, קיימת חשיבות עליונה בליווי בכל הקשור להשגת המסמכים הרלוונטיים לתהליך הזכאות. משרד איכותי יספק לצד הליווי המשפטי גם שירותי תרגום ונוטריון כך שתוכלו לחסוך ריצות מיותרות בין גורמים שונים בדרך להשגת האזרחות המיוחלת.
אנו עדים לכך שמרבית הזוגות הדתיים הנישאים הם בגילאים צעירים יחסית לעומת המגזר החילוני שטווח הגילאים מבוגר יותר. כאשר רווק דתי או רווקה דתייה רוצים להכיר על מנת להתחתן יש לפניהם מספר דרכים כמו למשל חברים או מכרים שמוכנים לעשות עבורם הכרות או שאפשר להכיר דרך משרד שידוכים.
הקצב של עולם הדייטים הוא מסחרר וכיום כל אחד רוצה למצוא אהבה וזה כבר לא סוד. גם הכרויות לדתיים לאומיים זה נושא מדובר מאד וכבר אין צורך להתבייש ולהסתתר כי הרי בסופו של דבר מדובר בשמחה ואושר. אז אם אתם נמצאים במצב כזה שהזמן אינו מאפשר לכם חלון הזדמנויות לצאת ולהכיר למטרת נישואין קיימים משרדי שידוכים המותאמים בדיוק למטרה זו. לאפשר לכל אחד בכל עת ובזמן הנוח לו באמת להקים בית בישראל לפי ההלכה. העולם הולך ומתקדם ויחד איתו גם הטכנולוגיה. אנו עדים לכך שאתרי אינטרנט שונים פועלים במטרה על מנת לאחד ולהכיר בין בני זוג וכיום ניתן למצוא דרך המחשב (על אף שזה נשמע מעט מוזר) חתן, או כלה. אז לפני שעושים ESC במקלדת כדאי לנסות מה כבר יכול להיות.
כאשר שומעים את המילה שידוך לפעמים נרתעים ומעט חוששים, וישר חושבים שידוך? אחרי 2 פגישות חתונה? לא מתאים. אז לפני ששמלת הכלה כבר מוכנה, וחליפת החתן עוד מעט נתפרת חכו רגע והגדירו בדיוק מה אתם מחפשים. הכרויות לדתיים לאומיים זה משהו
שיכול להתאים לכם? אז אם אתם דתיים לאומיים ומחפשים בן או בת זוג בסגנון דתי לאומי , הרבה יותר קל למצוא בעולם השידוכים או בחברת הכרויות.
מסע ארוך ולא פשוט זה למצוא את החצי השני, אז במקום לכתת רגליים ולחפש באין ספור מקומות, פשוט מאד כדאי לפנות לחברת שמח תשמח שתעשה עבורכם את העבודה ואתם רק צריכים לספר על עצמכם, יכול להיות שיזמינו אתכם למשרד על מנת לראות אתכם ולהתאים לכם את האדם הנכון. חברת שמח תשמח פועלת בהתנדבות מלאה ולא דורשת כל תשלום עבור השירות אותו היא מציעה. מוכנים להכיר? פשוט מאוד לחצו כאן
החיבור למסורת הוא חלק בלתי נפרד מאורח החיים המסורתי הדתי, בכל ביקור בבית הכנסת נוכל לשמוע ולהשתתף בקריאת פרשת השבוע. התורה הקדושה היא מקבץ של כתבים מרתקים, גם היום אפשר למצוא בכל פעם מחדש קשר בין פרשות השבוע לבין המתרחש בזירת האקטואליה כעת. מתוך פרשות השבוע יוכל כל אחד להפיק לקחים, למצוא הכוונה לקבלת החלטות, להתחזק ולהתחבר אל המסורת.
פרשות השבוע כדרך חיים
כתבי התורה הם הרבה יותר מעוד ספר קודש, כתבי התורה הקדושה הם דרך חיים לכל דבר, דרך החיים של העם היהודי. את ספר התורה קבל עם ישראל במעמד הר סיני, התורה הקדושה מלווה את עם ישראל ממעמד הר סיני ועד היום. את כתבי הקודש אנו מחלקים לפרשות ובכל שבוע נקרא פרשה מתאימה בבית הכנסת. יחד עם קריאת הפרשה יהיו גם עיונים, פרשנויות ושאר דברי חכמה הדנים בפרשה ובמסרים שלה.
בעבור יהודים מסורתיים ודתיים קריאת פרשת השבוע מהווה חלק בלתי נפרד מאורח החיים, הם מודעים לפרשה הנכונה בכל שבוע, קוראים בה בבית הכנסת או בבית (היום אפשר לקבל גישה לפרשות השבוע ולפירושים גם ברשת האינטרנט), שואלים שאלות, דנים ולמדים עוד ועוד. גם בקריאה עשירית של אותה פרשה בדיוק תצליחו למצוא רעיונות חדשים וחידושים בתוך כתבי הקודש.
54 פרשות במסורת היהודית
54 פרשות שבוע מרכיבות את 5 חומשי תורה, הפרשות נקראות בצורה רציפה בכדי לאפשר קריאה רציפה של כתבי התורה כולה. בכל שנה נקראים בבתי הכנסת 5 חומשי תורה תוך חלוקה לפרשות. בכל שבת נקרא את הפרשה המתאימה לאותו שבוע, נלמד אותה, נדון ונפרש. המנהג לקרוא את התורה על פי פרשות שבוע התפתח בשלבים, תחילה היו קטנים קבועים אותם נהוג היה לקרוא בחגים ובסופי שבוע ובהמשך הוחלט על קריאה רציפה של התורה ללא מגבלה של זמן. השלב ההתפתחותי הבא יהיה כמובן חלוקת כתבי התורה לפרשות שבוע וקביעת מועדי הקריאה תוך חלוקת התוכן ל-54 פרשות.
מקור החלוקה של כתבי התורה ל-54 פרשות השבוע הוא ביהדות בבל, שם נהוג היה לקרוא את התורה כולה אחת לשנה. יהודי ארץ ישראל באותה תקופה נהגו לעבור על התורה כולה אחת ל-3 שנים. לא הייתה כמובן כל אחידות בחלוקת התורה לפרשות, בכל קהילה הייתה חלוקה שונה. בין הקהילות ניתנו גם שמות שונים לפרשות.
