החיבור למסורת הוא חלק בלתי נפרד מאורח החיים המסורתי הדתי, בכל ביקור בבית הכנסת נוכל לשמוע ולהשתתף בקריאת פרשת השבוע. התורה הקדושה היא מקבץ של כתבים מרתקים, גם היום אפשר למצוא בכל פעם מחדש קשר בין פרשות השבוע לבין המתרחש בזירת האקטואליה כעת. מתוך פרשות השבוע יוכל כל אחד להפיק לקחים, למצוא הכוונה לקבלת החלטות, להתחזק ולהתחבר אל המסורת.

פרשות השבוע כדרך חיים

כתבי התורה הם הרבה יותר מעוד ספר קודש, כתבי התורה הקדושה הם דרך חיים לכל דבר, דרך החיים של העם היהודי. את ספר התורה קבל עם ישראל במעמד הר סיני, התורה הקדושה מלווה את עם ישראל ממעמד הר סיני ועד היום. את כתבי הקודש אנו מחלקים לפרשות ובכל שבוע נקרא פרשה מתאימה בבית הכנסת. יחד עם קריאת הפרשה יהיו גם עיונים, פרשנויות ושאר דברי חכמה הדנים בפרשה ובמסרים שלה.

בעבור יהודים מסורתיים ודתיים קריאת פרשת השבוע מהווה חלק בלתי נפרד מאורח החיים, הם מודעים לפרשה הנכונה בכל שבוע, קוראים בה בבית הכנסת או בבית (היום אפשר לקבל גישה לפרשות השבוע ולפירושים גם ברשת האינטרנט), שואלים שאלות, דנים ולמדים עוד ועוד. גם בקריאה עשירית של אותה פרשה בדיוק תצליחו למצוא רעיונות חדשים וחידושים בתוך כתבי הקודש.

54 פרשות במסורת היהודית

54 פרשות שבוע מרכיבות את 5 חומשי תורה, הפרשות נקראות בצורה רציפה בכדי לאפשר קריאה רציפה של כתבי התורה כולה. בכל שנה נקראים בבתי הכנסת 5 חומשי תורה תוך חלוקה לפרשות. בכל שבת נקרא את הפרשה המתאימה לאותו שבוע, נלמד אותה, נדון ונפרש. המנהג לקרוא את התורה על פי פרשות שבוע התפתח בשלבים, תחילה היו קטנים קבועים אותם נהוג היה לקרוא בחגים ובסופי שבוע ובהמשך הוחלט על קריאה רציפה של התורה ללא מגבלה של זמן. השלב ההתפתחותי הבא יהיה כמובן חלוקת כתבי התורה לפרשות שבוע וקביעת מועדי הקריאה תוך חלוקת התוכן ל-54 פרשות.

מקור החלוקה של כתבי התורה ל-54 פרשות השבוע הוא ביהדות בבל, שם נהוג היה לקרוא את התורה כולה אחת לשנה. יהודי ארץ ישראל באותה תקופה נהגו לעבור על התורה כולה אחת ל-3 שנים. לא הייתה כמובן כל אחידות בחלוקת התורה לפרשות, בכל קהילה הייתה חלוקה שונה. בין הקהילות ניתנו גם שמות שונים לפרשות.