פצע בפה יכול להיגרם בשל כשל במערכת החיסון העצמית, נגיף הרפס או פתוגן אחר וסיבות טראומטיות כמו נשיכה של השפה או הלחי. הפצעים גם נגרמים לפי הערכות הרופאים ממחסור בויטמינים, חומצות אמינו ומינרלים ומרגישות למזונות מסוימים. בנוסף, הגורם לפצעים מן הסוג הזה עדיין לא הוברר באופן נחרץ ולכן חלק מההערכות קושרות בין אפטות לבין גורמים הורמונליים, פתולוגיים ופסיכולוגיים.
נכון לעכשיו אין טעם להשקיע מאמץ ואנרגיות בזיהוי הגורמים להופעת אפטות. אין גם תרופה לאפטות והן נעלמות מעצמן מספר ימים לאחר הופעתן. יש אנשים שאצלם אפתות הן חלק בלתי נפרד מהחיים, לעומת אחרים הסובלים מפצע בפה לעיתים רחוקות בלבד. הדגש העיקרי צריך להיות על אלחוש האיזור ומניעת כאבים. את המטרה הזו משיגים ניתן להשיג בין היתר באמצעות צמחי מרפא.
המשותף לכל הצמחים הוא קהות של מערכת העצבים באופן מקומי והפחתה של הכאב בטווח הקצר והארוך. השימוש בצמחים לא מרפה את הפצע או מעלימו לחלוטין ולצמיתות. הפצע הוא למעשה כיב פתוח, קטן ומכאיב בחלל הפה אותו חשים בעיקר במהלך אכילה, שתייה ודיבור. כדאי לשלב את צמחי המרפא המאלחשים עם שינוי התנהגות ולנסות להימנע מאכילת מזונות מלוחים, חומץ ופירות הדר. המלצה נוספת היא להתרחק ממגע בין הפה לבין מלח בישול וחומרים חומציים.
בחירת צמחי מרפא יכולה להתבצע תוך התייעצות עם אנשי מקצוע או איסוף מידע באתרי האינטרנט הרלוונטיים. הדבר החשוב הוא לנסות לשלב את צמחי המרפא המאלחשים יחד עם תרופות אחרות. כמו כל סוג של כאב, גם פצעים בפה הוא מנגנון של אזהרה והתראה. הכאב מתחיל בקולטנים המפוזרים בגוף אך הוא עובר בסיבי עצב דקים. מצד אחד אין סיבה להימנע מהכאב וחשוב להכיר בנוכחותו, אך מצד שני גם לא צריך לגרום לו לשלוט בהרגלים או למנוע איכות חיים.
