החל מתחילת השנה האזרחית החדשה, הסופרמרקטים מחייבים אותנו על שקיות ניילון שאנחנו לוקחים, מה אנחנו מרוויחים מזה?

"חוק השקיות" שעבר בכנסת, ונכנס לתוקפו בינואר 2017, חוקק כדי למנוע את הנזקים הגדולים שיוצרות שקיות הניילון לסביבה. מעבר לייצור התעשייתי המאסיבי שפוגע בסביבה, שקיות הניילון אינן מתפרקות במשך מאות שנים ויוצרות נזק תמידי. בנוסף שקיות הניילון מקשות על הפרדת הפסולת, ובכך מקשות ומייקרות את מחיר המחזור.

מחליפים דיסקט

החוק לא מדבר על הפסקת הייצור או השימוש בשקיות ניילון, אלא מייקר אותן לציבור, ובעקבות ההתייקרות הזו, הציבור אמור להפחית את השימוש בהן. בשל החוק ובשל התנופה בהסברה ובמודעות הירוקה, אנשים מחפשים יותר שקיות עמידות, רב פעמיות, שיחליפו את שקיות הניילון המזהמות.

כדי לענות על הדרישות המשתנות של הציבור, רשתות השיווק וחנויות רבות מספקות שקיות קרטון ושקיות בד ממותגות. כך הן תופסות שתי ציפורים ביד אחת, גם מתכתבות עם המציאות הירוקה החדשה, וגם מפרסמות את העסק שלהן כמעט בלי עלות.

רשתות ביגוד הבינו מזמן שחלק מחוויית הקנייה, היא להסתובב אחר כך עם שקיות קרטון או בד של מותג הבגדים, כך שכולם יראו איפה קניתם. כיום ניתן לראות שגם מכולות וסופרמרקטים קטנים מוציאים שקיות ממותגות, שכוללות את השם של המכולות ואת הכתובת שלהן, זה נראה אולי דבר קטן וחסר משמעות, אך הלקוחות הופכים להיות בעצם לפרסומת מהלכת.

יש עוד לאן לשאוף

"חוק השקיות" אמנם הכניס למודעות הציבורית את הסכנה בשקיות ניילון, אך המצב עוד יכול להשתפר. אם נבחן סופרמרקטים במדינה כמו הולנד, שחוקקה חוקים דומים בעבר, נראה שהלקוחות כמעט ולא דורשים שקיות ניילון, ואלה מהם שכן דורשים נזהרים מאוד בכמות. יש לנו עוד דרך ארוכה לשם, אך נדמה שעלינו על המסלול הנכון.